לאחר שארגוני מחאה רבים המתנגדים לרפורמה המשפטית, הגישו והצטרפו לעתירות נגד תיקון חוק יסוד: השפיטה בעניין צמצום עילת הסבירות, מגישה תנועת אם תרצו בקשה הצטרפות ראשונה מטעם ארגוני החברה האזרחית מן המחנה הלאומי, להצטרף לדיון בתור 'ידיד בית המשפט'.

לטענת תנועת 'אם תרצו', שהוגשה על ידי עורכי הדין ערן בן-ארי, אסף תכלת ואיתן מרנס, לבית המשפט אין כלל סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד ועל כן דין העתירות להידחות.

בעיקרי הטיעון הנלווים לבקשת ההצטרפות מפורטים הנמקותיה על פני 24 עמודים הכוללים הפניות רבות לחקיקה, פסיקה ומחקרים מן הארץ ומן העולם. ההנמקות כוללות התמודדות עם כל ניסיונות העותרים לאתר מקור סמכות, שלטענת אם תרצו אינו קיים, שיעניק לבית המשפט את הכוח לפסול לראשונה בתולדות המדינה, חוקי יסוד. לעמדת התנועה, קבלת העתירה תעקור את היסוד הדמוקרטי מהגדרת המדינה ותעביר את מרכז הכובד בקבלת ההחלטות בחברה הישראלית מן הציבור ונבחריו אל בית המשפט שאיננו נבחר, תוך חסימת יכולתו של העם לעצב את חייו בעצמו.

ממשרד עורכי הדין בן ארי, מרנס, תכלת ושות', המייצגים את תנועת אם תרצו, נמסר: "מדובר בעתירות גורליות שתכרענה בשאלה האם במדינת ישראל העם הוא הריבון כמו בכל המדינות הדמוקרטיות, אם לאו. לאחר שבית המשפט אפשר לעמותות שמאל רבות לטעון כי הוא מוסמך, לראשונה בתולדות המדינה, לבטל חוק יסוד, חיוני שישמע גם קולה של החברה האזרחית הלאומית. עמדתנו המפורטת והמנומקת היטב היא חד משמעית, אין לבית המשפט שום מקור סמכות לדון בעתירות ועליו לדחות אותן לאלתר".

ב-12 לספטמבר יקיים בית המשפט העליון דיון בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות. החשש הוא שבית המשפט יודיע לראשונה על בטלותו של תיקון לחוק יסוד והפסיקה תוביל למשבר חוקתי חסר תקדים, לנוכח עמדה רווחת בקרב חלקים גדולים בציבור הישראלי כי בית המשפט נטול סמכות לדון בחוק יסוד בהיעדר הסמכה מפורשת לכך ואף בהיעדר הסמכה מפורשת לפסילת חוקים רגילים.

השופטים כבר הוציאו צו על תנאי, שבאופן עקרוני משמעותו שהם נוטים לקבל את העתירות וכעת על המשיבים לשכנע את בית המשפט מדוע שלא לקבל אותן, אולם השופטים הדגישו כי הצו ניתן מסיבות טכניות בלבד על מנת להקל על הדיון.

בשבוע שעבר אישרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשר המשפטים להסתייע בייצוג נפרד בעתירות, "נוכח פערי העמדות המסתמנים".

לפני כשבוע דחה בית המשפט על הסף את עתירת ארגון לביא לפסילת נשיאת העליון מהדיון בעתירות נגד חוק הסבירות. בארגון טענו כי חיות מצויה בניגוד עניינים לאחר שהביעה בפומבי עמדה נחרצת בנושא החקיקה המשפטית, אך השופטים דחו את העתירה על הסף משום שאינם בעלי הדין בהליך.